פרקו נזמי הזהב. אהרן לשם שמים נתכוון חשב אם אומר להם כלב בן יפנה או נחשון בן עמינדב או אחד מן הגדולים יהיה לראש וימליכו אותו עליהם וכשיבא משה לא ירצה לירד מגדולתו וירבה קטטה ותגר ביניהם וישפכו דמים ונפשות על זאת ואם אומר להם לא אעשה לכם ראש יתנו הם מעצמם ראש ותרב הקטטה ואם אומר אני אהיה לכם ראש יקשה בעיני משה, אעסיקם בדברים עד שיבוא משה ואעשה להם דבר שאין בו ממשות וכשיבא משה יתבטל מאליו וכן עשה וכן אמר להם התפרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם איני חפץ באחר, נתכוון שמא יעכבו הנשים על ידם ובתוך כך יבא משה:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 32 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667