את שני בני תמות. כלו' שנים אתן לך ערבות בשביל אחד ולפי שאמר יעקב ענה לו ראובן שאמר עלי היה כולנה כלו' בניכם אין אתם רוצים אלא שלי הכל עלי ואמר לו ראובן איני שואל רק בנך ואני אשים את בני בערבות לך תחת בנך כדי שיהיה הדבר גם עמי ולכך אמר בכור זה שוטה הוא אינו אומר עליך בני במקום בנך אלא יוליך בני ואם ימות בני אמית את בנו ומה יועיל לי שאמית את נכדי לא יחיה בני בשביל זה, ולוי לפי שהיה אביו חושבו כעסן לא דבר ודבר יהודה כשראה המקום:
קריאה במקור
בכור שור · בראשית · פרק 42 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667