בעל הבור. שפתחו או כרהו שהתקלה בא על ידו:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 21 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כסף ישיב. ושוה כסף ככסף:
והמת יהיה לו. לבעלים שהרי אם היתה הנבילה לבעל הבור היה משלמה לו דכל מידי מיטב הוא דאי לא מזדבין הכא מזדבין במתא אחריתי ונראה דמשום הכי אמר רחמנא ניזקין במוטב דאדם רוצה בקב שלו מקביים של חבירו וסברא הוא וגם שלו מזומן לו ועוד דאדם היה לו להזהר שלא יזיק את חבירו ולפיכך אמר רחמנא שישלם מידה דקפצי עליוה זבינה כדי שיהא מה שישלם לו מזומן לו לעשות בו כרצונו אבל מלוה אין דרך להלוות דבר שהוא צריך לו תדיר ולכך דיי שישלם לו זיבורית שהיר גם זה לא נתכוין להזיקו אלא מתוך דחקו אינו יכול לשלם ורבותינו פי' שלא יראה אדם בית נאה וכרם נאה לחבירו ויקפוץ להלוותו אבל רבות' אמרו בבינונית מפני תקנת העניים שלא תנעל דלת בפני לווין וכתובת אשה בזיבורית דלא מידה אפסדה כדאמר גבי ערב וכתובה טב למיתב טן דו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667