אנכי ה' אלהיך. זה דבור ראשון אנכי מצוה עליך שאהיה אדון שלך ודיין שלך כלומר שתחזיקני לאדון ולדיין לך ועתה נותן טעם לדבר מפני זאת רוצה אני להיות אדון שלך ודיין שלך אשר הוצאתיך מארץ מצרים ומוטב ונאה לך לעבוד אותי מלעבוד אותם עבדים והיה יכול לומר הק' אשר עשיתיך ואשר בראתיך וכחלב התכתיך וכגבינה הקפאתיך ועצמות וגידים הסככתיך עור ובשר הלבשתיך חיים וחסד עשיתי עמך ועל שדי אמך הבטחתיך ובידי מות וחיים לשלם גמול לשונאי ולאוהבי ואני זן ומפרנס אותך ולאין סוף וחקר לומר הדין שיש להק' עלינו לשמור מצותיו ולעבדו בלבב שלם ונפש חפצה אך אם היה אומר כן היה יעולים להשיב וכן עשית לכל בריות ולכל האומות וא"כ למה תטיל עלינו עמל תורתך יותר משאר האומות ולכך לא שם לפניהם רק אשר עשה להם והחבה שהראה להם יותר מכל האומות אשר לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים וביד חזקה ובזרוע נטויה שלא עשה לשום אומה אחרת וזה אשר הוצאתיך ולכן יש לו דין על ישראל שיקבלו יחודו ואלוהותו מכל אומה:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 20 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667