לרצון להם. שהיה מרצה על הטומאות כמו שפירשו רבות' איזו עון הוא נושא אם עון פגול וכו' הא אינו נושא אלא עון טומאה שהותרה מכללה לצבור שהיא קלה כדאמרינן במועדו ואפי' בשבת במועדו אפי' בטומאה ופליגי תנאי דאיכא למ"ד בין עודו על מצחו בין אין על מצחו מרצה כל זמן שאינו נשבר דכתיב תמיד יהיה לרצון ויש למ"ד דאינו מרצה אלא בעודו על מצחו וכן שאר בגדים מרצים ומכפרים כל אחד בשלו כדפי' בשחיטת קדשי בשלהי המזבח שמכנסים מכפרים על דבר ערוה והכתונת על מכירת יוסף שהפשיטו לו את כתנתו והאבנט על אזור צלמי כשדים והמצנפת על עזות מצח והמעיל על לשון הרע והאפוד על עבדי אפוד כשאשכחן גבי אפוד שעשה גדעון שנכשלו בה והחושן על עוות הדין:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 28 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667