ויום הז' שבת לה' אלהיך. לכבוד ה' אלהיך:
קריאה במקור
בכור שור · שמות · פרק 20 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובהמתך. בדברות האחרונות נתן טעם למה צוה על שביתת הבהמה דכת' שם למען ינוח עבדך ואמתך כמוך שאם היתה הבהמה מותרת במלאכה בא העבד או האמה להנהיג את הבהמות ולעשות בהן מלאכה, וכן כתב כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ובכך תעידו כי כן הוא וע"כ ברכו הק' וקדשו ובדברות האחרונות כתב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלהיך וכשתנוח בשבת יזכר לך עבדות מצרים שלא היית יכול לנוח ועתה הנח בשבת ותדע שאתה בן חורין מן העבודה ותזכור החסד שעשה לך הק' ולכך בדברות הראשונות כתב זכור שנא' על מעשה בראשית שכן דרך לומר על דבר ישן זכור כמו (ישעיהו מ״ג:י״ח) אל תזכרו ראשונות, (תהילים ע״ט:ח׳) אל תזכור לנו עונות ראשונים ובדברות אחרונות שמדבר על יציאת מצרים שהיה מעשה חדש לא שייך לומר זכור אלא שמור ולכך הוקבע בקידוש של שבת לומר זכר למעשה בראשית כמו שאומר בדברות הראשונות וזכר ליציאת מצרים כמו שנ' בדברות אחרונות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667