וישמע ראובן ויצילהו מידם. בתחלה אמר להם ראובן אל תעשו הרעה הזאת לחטא בילד ולא שמעו אליו כמו שמוכיח כשבאו למצרים שאמר להם ראובן הלא אמרתי אליכם אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם יוסף היה מתחנן ע"י עצמו כמו שאמר שם בהתחננו אלינו ולא שמענו וחשב ראובן אם אמר להם אני אגלה אתכם שמא יהרגו אותי ואותו:
קריאה במקור
בכור שור · בראשית · פרק 37 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא נכנו נפש. כיון שראה שלא שמעו לו שיתף עצמו עמהם ולא אמר לא תכוהו אלא לא נכנו כלו' גם אני חפץ בדבר ולא ישימו לב שרוצה להצילו ולא ישמעו לו ולפי שהיה ראובן גדול מכולם שהעון תלוי בצוארו היה מחזיר להצילו ולכך דבר להם בערמה ואמר להם מאחר שאין אתם רוצים להניחו מה שתוכלו למעט את החטא מוטב שימות מיתת עצמו ולא תשפכו את דמו בידים והיה כוונתו להצילו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Bekhor Shor, Leipzig, 1856
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001931068
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 2089 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: 253752d8e162b470001b1d6fcb0cd9ec3b834a4a3238e172b9c13b9477188667