בכור שור · בראשית · פרק 20 · פסוק 16

ולשרה אמר. כדי שתתפייס גם היא:

הנה נתתי אלף כסף. שוה אלף כסף:

הנה הוא לך. הממון:

כסות עינים. שמכסה ממך בושת בעיני בני אדם:

לכל אשר אתך. יכסה שלא יבושו גם הם במה שלקחתיך:

ואת כל ונוכחת. שהוא מוכיח שלא נגעתי בך ותוכלי להוכיח לכל על פניהם שאת טהורה שמאחר שנתתי ממון לאברהם כדי לפייסו ולקחו ונתפייס ידוע שהוא יודע שלא קרבתי אליך שאם לא היה יודע כן לא היה לוקח כן ממון שבעולם כי היא קנא חמס גבר ולא יחמול ביום נקם ואם יתן את כל הון ביתו כמו שכתב במשלי (ו' ל"ד) וכן גם יש לך להתפייס בכך. ולפי מה שתרגם אונקלוס הכי קאמר הנה הוא לך הממון הזה כסות עינים כלו' כסות של גוונים וצבעונים וכמו (יחזק' א') וגבותם מליאות עינים שהוא לשון גוונים וכן (זכריה ב') על אבן אחד שבעה עינים וכן עד שתקלוט את העין בתלמוד. ולכל אשר אתך כי כן התניתי שיהא להם כסות מזה הממון כדי שיהנו כולם משלי ויתפייסו, ואת כל ונכוחת שיהא נודע לכל שטהורה את ולא נגעתי בך כמו שפי'. וגם יש מפרש ואת כל ונוכחת מעתה ועם הכל תהא מוכחת שאת אשתו ולא תאמר אחי הוא שלא יבא עוד הדבר לידי תקלה וקלון. וי"ל שלכך בא המאמר אל אבימלך ולא לפרעה אלא הוכיחו ע"י נגעים לפי שאבימלך בדק הרבה ולא סמך על אחרים עד שבדק בו ובה כמו שפי' למעלה אבל פרעה לא דקדק אלא שהללו השרים ואמרו לו שהוא אחותו כמו שאמר לו בסוף למה אמרת אחותי היא ואינו אומר למה אמרת לי: