היו צריה לראש. אפשר במ"ש אוי לעיר שכלם ראשים ופירשו המפרשים שזה כונת הפ' כי הנה אויביך יאבדו כאשר יתפרדו כל פועלי און ויהיה פירוד ביניהם אז המה יאבדו עכ"ד וז"ש היו צריה רביה לאחדים ואין להם אלא ראש אחד ודא עקא. ועוד רעה חולה כי כתיב בנפול אויבך אל תשמח וגו' והם אויביה השמחים ברעת ישראל שלו שלוים ושקטים כי ה' הוגה אפילו מדת רחמים נהפכה למדה"ד על רוב פשעיה ואפי' אם היה להם איזה זכות נתבטל דהלך אחר הרוב וכמ"ש הכל לפי רוב המעשה וזה נתבאר אצלי ההדיוט יותר בביאור במקומו. ורז"ל אמרו במדרש כי ה' הוגה יכול על מגן ת"ל על רוב פשעיה ואפשר דנודע דהיה שנאת חנם בישראל ובפרט בבית שני וס"ד דכל זה הוא בשביל שנאת חנם וזהו על מגן כלומר על חנם ת"ל על רוב פשעיה שהי"ל רוב פשעים ויש לפרש בסגנון אחר ודוק. ומ"ש ויצא מן בת ציון כל הדרה אפשר שגרמו להפריד יסוד קדוש כ"ל הדר"ה מהשכינה בת ציון וברוגז רחם יזכור ר"ת ויצא מן בת ציון גי' צמ"ח ובא לציון גואל:
קריאה במקור
נחל אשכול על איכה · פרק 1 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b4ded4ae350d7b327277f7d751c488354b2ccaff1af76b84ecdd24242b725cc