כלה ה' את חמתו וגו'. פירשו המפרשים דשתים זו החמה והאף ספו תמו דכלה החמה במה שידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן וגו'. והאף נשפך על העצים והאבנים ויצת אש בציון ובהכי פלטי להו ישראל מהני בי תרי האף והחימה וכמ"ש רז"ל על מזמור לאסף ויותר נראה לומר כלה חמתו וחרון אפו במה שנעשה כי ויצת אש בציון וגו' ואתי שפיר מסכים לזה לשון רז"ל שפך חמת"ו על עצים ואבנים. ואמר שפך חרון אפו שהיה דין חזק כאלו ויצת אש בציון הוא עצמו כ"י שהדין שעושה בעצמו הוא חזק מאד וכמו שפירש הרב הגדול בפרשת דרכים בפסוקי לא אליכם כל עוברי דרך ממרום שלח אש וגו' ע"ש באורך:
קריאה במקור
נחל אשכול על איכה · פרק 4 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b4ded4ae350d7b327277f7d751c488354b2ccaff1af76b84ecdd24242b725cc