על זה היה דוה לבנו וגו'. להבין התכת הכתובים שמעתי משם הרב המובהק כמהר"ר יהודה הכהן ז"ל (מרבני ירושלם בזמן הפר"ח) כי הנה שתים זו שמענו אשר קונן סילוק הצדיקים באומרו זקנים משער שבתו וגו' וחרבן בה"מ באומרו נפלה עטרת ראשנו. והמקונן הדר מפרש על זה היה דוה לבנו כלומר על זה דסליק מיניה חרבן בית המקדש היה דוה לבנו לבד. אבל על אלה שהוא סלוק צדיקים שאמרת זקנים משער שבתו חשכו עינינו וקשה סילוקן יותר מחרבן בה"מ עד כי חשכו עינינו מרוב הבכי והאנחה ויהיב טעמא על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו אראה בנחמה אתה ה' לעולם תשב כי שכינה לא זזה מכותל מערבי. אמנם על הצדיקים נוחם יסתר כי היא אבידה עצמית:
קריאה במקור
נחל אשכול על איכה · פרק 5 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Nachal Eshkol al Hamesh Megilot, Warsaw, 1889
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001156901/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6b4ded4ae350d7b327277f7d751c488354b2ccaff1af76b84ecdd24242b725cc