אלהי הרוחות: הבוחן לבות.
קריאה במקור
שד"ל על במדבר · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
האיש אחד יחטא: לפי הענין לא יתכן שתהיה הה"א לידיעה, ואין ספק שהיא לתמיהה, וננקדה על דרך ה"א הידיעה, כמו שכתבתי באוהב גר. והחכם רמ"ל נ"י תפש אותי במעמר ואמר כי התמיהה אינה נופלת על האחד אשר חטא, כי אם על הקצף על כל העדה; וזה שיבוש כי בכמה מקומות באה התמיהה בראש המאמר, אע"פ שעיקר התימה אינו אלא בסופו, כמו האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה? האני אשביר ולא אוליד אם אני המוליד ועצרתי?
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0f5745ce2b79eb29b945a83711a7aa686b416f3cb5b766ba078c44a92d1657b9