קריאה במקור

שד"ל על במדבר · פרק 1 · פסוק 47

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
התפקדו: וכן ובני ישראל התפקדו וכלכלו, בנין זר בעבור ההכרח, שאם היה אומר נִפְקְדוּ היה משמע חסרו, ואם היה אומר פקדו היה נראה כאילו מדבר בדברים שאין בהם רוח חיים או בבהמות שהם נמנים מאחרים, כלא שום פעולה מצדם, כמו פקודי המשכן אשר פֻקַד, ואם היה אומר הָפְקְדוּ היה משמע שהפקידום על פקודה מה, ואם היה אומר הִתְפַּקְּדוּ היה נראה שהם מלבם רצו למנות את עצמם, לפיכך נכתב בנין בפני עצמו, וזה אמנם בלי שתהיה כאן באמת הרכבה משני בנינים, כי אין כאן כלל כח ההפעל בנו של הפעיל, כי אין כאן שום נתינת דבר בפיקדון ולא שום מנוי על ענין מה. והנה הקמץ שתחת הה"א מורה שקבלו פעולה מאחרים, כי כן כל הִפָעלוּת רומזים עליה בברת Oאו בהברת U (כדברי ר"י חיוג) ותי"ו ההתפעל מורה שגם הם סייעו במנינים. וע' פירושי בישעיה ל"ד ו'.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Shadal first edition, Padua 1871
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0f5745ce2b79eb29b945a83711a7aa686b416f3cb5b766ba078c44a92d1657b9