ויהי העם כמתאוננים: עתה הֵחֵלו להכנס במדבר הגדול, ומיד שהתחילו להתאונן ולהראות בדבריהם שהם בלתי נוחים במעמדם, נשמע הדבר לה' וירע בעיניו הכ"ף במלת כמתאוננים ענינה תכף ומיד שהיה זה היה גם זה, וכמהו ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו, תכף ומיד שהשיב ידו יצא אחיו, והיא כפורחת עלתה נצה, תכף שפרחה ועלתה נצה, מיד הבשילו אשכלותיה ענבים; אף כאן תכף התאוננו, מיד היו דבריהם רעים באזני ה', כלומר וישמע ה' ויחר אפו, וישמע ה' פרט שאחר הכלל.
קריאה במקור
שד"ל על במדבר · פרק 11 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מתאוננים: משרש אנן הידוע בערבי, וכן בדחז"ל אנינות ואיננו משרש און.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0f5745ce2b79eb29b945a83711a7aa686b416f3cb5b766ba078c44a92d1657b9