כאשר ידבר ה' אלי: לא שהיה בלעם עובד את ה', אבל יודע היה כי אלהי ישראל כך היה שמו, וכשהיה רוצה לקלל שום אומה היה עובד את אלהיה ומתפלל אליו שיסור מעליה, וקרוב לזה מצאנו שהיה מנהג הרומיים כשהיו צרים על עיר היו משביעים את אלהיה שיסורו משם, וכשהיו לוכדים העיר היו מביאים אליליה אל רומי והיו מקימים להם היכלות; עיין Macrobius בספרו Saturnaliorum ספר ג' פרק ט'. ועכשו שהיו מבקשים ממנו שיקלל את ישראל היה מבקש רשות מה' אלהי ישראל, ואח"כ (פסוק י"ח) אמר לא אוכל לעבור את פי ה' אלהי, עשה עצמו כאילו ה' הוא אלהיו, והיה מקוה שעל ידי כן יתפייס לו אלהי ישראל ויתן לו רשות לקללם - ואולי אין צורך לכל זה, אלא התורה הכניסה שם ה' בדברי בלעם, על דרך שהכניסתו בדברי לבן (בא ברוך ה').
קריאה במקור
שד"ל על במדבר · פרק 22 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0f5745ce2b79eb29b945a83711a7aa686b416f3cb5b766ba078c44a92d1657b9