אפס כי עז העם: היה להם לומר והעם היושב בה חזק והערים בצורות, אבל הם חטאו באמרם מלת אפס (כאשר העיר הרמב"ן) וגם מלת עז, כי כל זה מורה שהוא מן הנמנע להתגבר עליהם. הלא תראה כי כלב הוצרך לומר עלה נעלה, משמע כי מדברי המרגלים היה מובן שלא היה אפשר לעלות אל העם ההוא, והם עצמם פירשו אח"כ את דבריהם ואמרו לא נוכל לעלות אל העם.
קריאה במקור
שד"ל על במדבר · פרק 13 · פסוק 28
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בצורות: רש"י לא פירש יפה מלת כריכן, וחשב שענינו עגולות. ונ"ל שאין ענינו אלא מוקפות חומה, וכן למעלה פסוק י"ט כתב רש"י כרכין פתוחין מאין חומה, נ"ל שאין הלשון מדוייק.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Shadal first edition, Padua 1871
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001969139
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 0f5745ce2b79eb29b945a83711a7aa686b416f3cb5b766ba078c44a92d1657b9