משאת משה על אסתר · פרק 6 · פסוק 4

ויאמר המלך וגו'. מהראוי יאמר ויבא המן לחצר בית המלך ואח"כ יאמר ויאמר המלך מי בחצר ולא יאמר תחלה שהרגיש המלך ביאתו ואח"כ יאמר והמן בא כי אף אם נפרש והמן כבר בא מקודם טוב טוב היה להביא דברים כסדרן והמן בא ואח"כ הרגיש בו המלך וגם במאמר' הנה המן עומד בחצר יש יתור כי מהראוי יאמר הוא המן כמשיבי' על שאלת המלך שאמר מי בחצר יענו ויאמרו הוא המן ולמה האריכו ל' לומר הנה המן עומד בחצר וגם מלת הנה בלתי צודקת ולזה נשים לב אל אומר מי בחצר בנקודת הבי"ת בסגול ולא בפת"ח. אמנם בשמוע המלך כי לא נעשה יקר למרדכי תמה ואמר מי בחצר כלומר מי זה עומד בחצר מלך שר וגדול שלא ישגיח להטיב את הראוי להטיב ואם המלך לא ישים לב הוא יזכרנו ע"כ השיבו ואמרו הנה המן לפנינו כי בא והוא העומד בחצר המלך בהעמדה ומעלה שעליו מוטל להשגיח בעניני המלך והוא תשובה על אשר שאל מי בחצר. או יאמר מי בחצר הלא אמרתם לא נעשה עמו דבר כלומר כ"א עם זולתו מי בחצר כלומר מי בחצר המלך במעלה שהוא אשר אמרתם שאליו נעשה יקר וגדולה על זה וה' אנה לידם והמן בא אז ואמרו הנה המן. שהוא אשר אמרנו שנעשה עמו דבר והוא עומד בחצר כעת. וראוי לדעת מה זה היה להמן לבא בטרם בקר ולא המתין לבא בכי טוב ואפשר זה שכוון באומר אשר הכין לו שהוא מיותר אך יאמר כמ"ש לעיל כי ע"כ עשה העץ גבוה נ' אמה לצרף בעשייתה כל נ' כחו' הטומאה למען יוכל לו כי קדוש הוא ע"כ גם עתה הלך כפעם בפעם לקראת נחשים ונועץ לבא טרם עלות השחר בזמן שליטת כח חיצונים כמז"ל על שר שלו ושל זקנו הוא סמאל שאמר ליעקב שלחני כי עלה השחר כלומר ולא תהיה תפארת של יעקב שיוכל לו אחר עבור זמן שליטתו כן עשה המן למה שעל ידיו הכנות כח הטומאה עשה העץ כן בטרם בקר בעת שיעזרוהו שרי כחותיו בא וז"א והמן בא ולמה בעוד לילה הלא הוא לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו כלומר כי כאשר הכין העץ בהכנות כחותיו כן הוצרך להשכים בבקר לבא אל המלך בעת ההוא שיגזור אומר ויקם לו וזהו שלא אמר אשר עשה לו כ"א אשר הכין לו כי עשה הכנה להיות לו למרדכי: