משאת משה על אסתר · פרק 6 · פסוק 12

וישב מרדכי וכו'. הלא יקשה כי קודם מעשה זה לא היה מרדכי בשער המלך ואיך יאמר וישב אל שער המלך וכן באו' והמן נדחף כי הלא אין דחיפה צודקת רק ע"י אחר שדחף אותו ועוד כי אומר אבל לא יצדק רק במתאבל על מתו וכן אומר וחפוי ראש שהיא עטיפת ראש כאבל אך הנה ארז"ל על פ' וילבש שק ואפר כי נשבע שלא להסיר שקו מעליו עד שיגאלו ישראל והנה למעלה נאמר כי עשה כן על כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק ובזה לא יבטחו בו ישראל יבא אל שער המלך לדבר אל אסתר ואל על יקראו בתשובה שלמה ובזה יאמר כי בראות מרדכי את אשר קרהו ע"י המן מיד וישב אל שער המלך כלומר שהסיר שקו מעליו כלומר כי כבר הותרה השבועה כי הגאולה הנה באה כי הלא כבר מן השמים נפל ונדחף ולהיכן דחפוהו מן השמים הלא הוא אל ביתו הוא בעץ אשר עשה בביתו כי עדיו היתה דחפיתו ולא לו בלבד כ"א גם לבניו וזהו אבל וחפוי ראש עליהם כמשפט אבלים המתאבלים על מתם ולא יבצר כל זה ממרדכי כי רוח ה' דבר בו כנודע. והנה ארז"ל וישב מרדכי ששב אל שקו ותעניתו והלא כמו זר נחשב כי הלא אין לבא אל שער המלך בלבוש שק ואיך שב אל שקו בשער המלך. אך הנה הוקשה למו מה שהקשינו כי אחר שקודם המעשה הזה לא היה בא אל שער המלך איך תצדק לשון שיבה על כן חילקו הפ' וישב מרדכי הוא אל שקו ותעניתו אלא שהיה אל שער המלך כלומר שלא הי' לבוש שק על בגדיו באופן כי אין לבא אל שער המלך כ"א מתחת למדיו על בשרו מבית גם הביאם לכך דרך רוב מדר' אגדה שהוא שדורשים בג"ש והוא כי נא' כאן וישב מרדכי ונא' להלן וישב ראובן אל הבור מה להלן שהיה עסוק בשקו ותעניתו כמ"ש ז"ל שם שעל כן נעלם ממנו במכרם בכסף צדיק ויתיישב א"כ גם בזה הוא לשקו ולתעניתו: