וכל מעשר בקר וצאן, זה מעשר בהמה, ולפי שלא מצינו בתורה מצוה מפורשת לעשר מעשר בהמה שנה שנה, למדו ר' עקיבא מפסוק עשר תעשר את כל תבואת זרעך (דברים ל"ד כ"א), ואמר בת"כ עשר תעשר בשני מעשרות מדבר, מעשר תבואות ומעשר בהמה, כמו שנפרש שם אי"ה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל אשר יעבר תחת השבט, אינו צריך להיות ממבחר העדר, אלא יהיה מכל אשר יעבור תחת השבט, בין שמנה בין רזה בין תם בין בעל מום, תמיד העשירי יהיה קדש:
תחת השבט, כמו ששנינו כיצד מעשרן כונסן לדיר ועושה להן פתח קטן, כדי שלא יהיו שנים יכולין לצאת כאחד, ומונה בשבט א' ב' ג' עד עשרה, והיוצא עשירי סוקרו בסקרא ואומר הרי זה מעשר:
קדש לה', לקרב למזבח דמו ואמוריו, והבשר נאכל ??לכהנים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4