את דברי בני לבן, לא שאמרו לו כך, אלא שהיו מדברים ביניהם באופן שיוכל לשמוע, ואין ספק ששמעו כזאת מאביהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 31 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לקח יעקב את כל אשר לאבינו, לא שכבר לקח הכל, אלא כונתם לומר שיעקב הולך ומתגדל, ונכסי לבן הולכים ומתמעטים, ובהיות גם המעט הנשאר מצאן לבן ביד יעקב ותחת רשותו, הנה הוא כאילו כבר לקח הכל, כי שוב לא יוכל אבינו להציל מידו כלום:
ומאשר לאבינו, והראיה על גניבתו הוא כי כל עשרו הוא מאשר לאבינו שהרי קודם לכן לא היה לו כלום משלו, ואין ספק שלא היתה כוונת אבינו להעשירו כ"כ בתנאים שהתנה עמו, א"כ הוברר הדבר שהוא התל באבינו ובמרמה עשה עושר ולא במשפט:
את כל הכבוד, כל הדברים שהן גדולות בעיני הבריות, וכשיראו שישנם בזולתו יגדל בעיניהם נקראים כבוד, לפי שגורמין כבוד לבעליהן מכל זולתו, שיכבדוהו ויגדלוהו בעבורן, לכן העושר והנכסים נקראים כבוד, הממשלה נקראת כבוד, כמו והגדתם לאבי את כל כבודי (לקמן מ"ה י"ג), החכמה, והתבונה נקראים כבוד, כמו כבוד חכמים ינחלו (משלי ג' ל"ה), וכל שכן הנבואה ורוח אלהים, כמו ולפני כבוד ענוה (שם ט"ו ל"ג):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4