ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 43 · פסוק 34

וישא, הנושא:

משאת, מנות ואין הכונה על חלקי הסעודה, כי מדוע יתן לבנימין חמש ידות, והוא לא יאכל ה' פעמים יותר מאחיו, אלא שנתן להם מתנות ודורונות בשעת הסעודה, והנה ההפרש שבין לשון משאת ללשון מנחה הוא זה, כי משאת הוא דורון שנותן הגדול אל הקטן ממנו, כגון המלך אל אחד העם, ועי"ז הוא מכבדו ומנשאו משאר העם, וע"כ נקרא משאת, אבל מנחה הוא דורון שמביא הקטן אל הגדול הימנו ועי"ז הוא עושה נחת רוח לפני אדוניו, ולזה נקרא מנחה אעפ"י שהוא משורש אחר:

חמש ידות, חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:

וישתו וישכרו עמו, להיותם שמחים וטובי לב על דברי תנחומין שאמר להם האיש אשר על הבית ועל שהוציא אליהם את שמעון שתו עמו יותר מהמנהג בשאר הימים, וגם יוסף שתה הרבה כי היה שמח על שהיו כל אחיו אצלו ונתקרב הזמן להתודע אליהם, והנה כל הכבוד הזה וגם השתיה ברבוי היה בכוונה כדי לחשדם אח"כ בגניבת הגביע, כי אילו לא נכנסו בביתו ולא אכלו עמו ולא השתכרו, לא היה מקום להעליל עליהם כזאת, ולאחר הסעודה נתרחק יוסף מן החדר ההוא כדי לצוות את אשר על ביתו מה שיעשה ומתוך כך נשארו הם לבדם שם, ולכך נחשדו: