ואנשי קדש תהיון לי, עד הנה הזכיר המשפטים, והזהיר בדברים המכוערים, ועתה כשבא להתחיל באיסור המאכל, פתח ואמר ואנשי קדש תהיון לי שלא תטמאו נפשותיכם באכילת דברי איסור המשקצים את הנפש ומרחיקים אותה מן הקדושה כי כמו שאני נוהג עמכם בדרך הקודש, כן צריכין אתם להתקדש בעבודתי ולהבדיל בין האיסור והמותר, והנה בשלשה דרכים צותה התורה לישראל על הקדושה, אצל מאכלות אסורות, כגון כאן, ואצל עריות שנאמר קדושים תהיו (ויקרא י"ט א'), ואצל טומאת כשפים שנאמר והתקדשתם (שם כ' ז'), כי לפי שנתנה התורה לכל הקהל כלו, נצטוו לבד על שלשה מיני קדושות אלה שיכולין ההמון כלו לעמוד בהן, אבל יש קדושות יתירות על אלה, יתקדשו בהן הנגשים אל ה', כגון הכהנים והקדושים אשר בארץ, ועליהם אחז"ל קדש עצמך במותר לך:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובשר בשדה טרפה, בשר שנתלש ע"י טרפת זאב או ארי מן חיה כשרה או בהמה כשרה בחייה, ואמר בשדה, והוא הדין בבית, אלא שדבר הכתוב בהווה, מקום שדרך בהמות ליטרף:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4