תחת כל בכר בבני ישראל, הנה הבכורות נתקדשו לגבוה מעת שצוה קדש לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה (שמות י"ג ב'), ושם צוה על פדיונם, אבל היו בכורים רבים בישראל ולא נפדו עד הנה, לפי שעדיין לא נאמר למי יהיה הפדיון ועדיין לא נצטוו על מתנות הכהונה, והיו א"כ עומדין בקדושתן והיתה בידם עבודת הקרבנות כדברי חז"ל ועתה צוה להחליפם בלוים והוא פדיונם, וצוה שיפדו הנותרים בנתינת חמשת שקלים לאהרן ולבניו כאשר היא מצוה לדורות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 41
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ואת בהמת הלוים, אע"פי שאין הבכור עושה תמורה, גזירת מלך היא כאן שיהיה צאן ובקר של הלוים תחת בכור כל בהמה טהורה ופטר חמור בבני ישראל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4