וכל בהמה, לאחר שפרט כל העשרה מינין הטהורים, מה צורך לתת עליהם סימנין? וממילא נדע שרק הנזכרים מותרים באכילה ולא זולת? אלא דבר גדול הודיעה התורה בפסוק זה והוא שאין בכל העולם בהמה בעלת שני סימני טהרה אלו, רק העשרה שזכר, ואין בכלל אלא מה שבפרט, ואם ימצא בהמה שיש לה ב' הסימנין הללו, בודאי היא אחת מן העשרה הנזכרים, וכבר דברנו על זה בהקדמה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 14 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושסעת שסע שתי פרסות, ולמעלה אמר ושסעת שסע פרסות, והיה במשמע שצריכין להיות ג' או ד' פרסות, לכן פירש כאן שתי פרסות, שצריך להיות בה רק סדיקה אחת באופן שהפרסה נראית כשתי פרסות, דהיינו המנעל נראה כשתי מנעלים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4