וכפר הכהן, אחר שצוה על קדושת היום לישראל בין בזמן המקדש בין בגלותן, חזר לענין הראשון, לפי שהמצוה ביד אהרן, שמא תחשוב הוא לבדו יעשה כן בפעם הזאת כשיבא יום עשור לחדש השביעי, או מדי שנה בשנה כל ימי חייו, ואחריו לא יהיה כן, רק ישראל חייבין בו בענוי ובאסור מלאכה, אלא המצוה שצויתי על אהרן נוהגת על כל כהן גדול שיהיה בכל דור ודור תחתיו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ימשח אתו, הנביא במצות ה':
ואשר ימלא את ידו, יחנך אותו לכהן תחת אביו:
תחת אביו, לפי שהכהן המשיח הראשון שיקום תחתיו הוא בנו נאמר תחת אביו, ועוד אהרן הוא אבי כל הקמים אחריו, כמו אברהם אביכם (ישעיה נ"א ב'):
ולבש, כל כהן הגדול לדורות ילבש גם כן בגדי הבד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4