איש על דגלו, אחר שביאר הטעם שלא נמנו הלוים בתוך בני ישראל, חוזר לענינו הראשון לדבר ממספר בני ישראל שיחנו כל סדר וסדר על מקומו על סדר הדגלים, ואח"ז צוהו על מנין הלוים מבן חדש שיפדו את הבכורות, ואחריו המנין השני מבן שלשים שנה הראוים לעבודת משא, והודיעו סדר חנייתם סביב למשכן ועבודת כל אחד משלשה בתי אבותם, ואחר שנסדרו ונקבעו המחנות צוהו השם על קדושתן ולשלח הטמאים מן המחנות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 2 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על דגלו באתת, כל דגל יהיה בו מפה צבועה תלויה בו, צבעו של זה לא כצבעו של זה וצבע כל אחד כעין אבנו הקבועה בחשן, וקדמונינו אמרו שהיה בדגל ראובן צורת אדם, ומצוירים עליו דודאים, ובדגל יהודה צורת אריה כי לו המשילו יעקב, ובדגל אפרים צורת שור, מטעם בכור שורו, ובדגל דן צורת נשר עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא:
מנגד, לפי שאמר סביב לאהל מועד הוסיף מלת מנגד, כלומר לא סמוך לו מכל צד, אלא מרחוק, וביהושע פורש שיעור ההרחקה שנאמר אך רחוק יהיה ביניו וביניכם כאלפים אמה (יהושע ג' ד'):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4