כל פטר רחם לי, באדם והנה זכר דבר הבכורות לפי שגם הם זכר ליציאת מצרים, כמו המועדים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 34 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וכל מקנך תזכר, וכל פטר שור ושה אשר תזכר מקנך אשר יפטור זכר את רחמה, ומלת תזכר היא נפעל לעתיד נסתרת ושב אל מקנך כלו' תהוה נזכרת שיהיו נפרשים ממנה, הזכרים:
פטר, הוראת השורש הזה הוא שילוח הדבר המעוכב במקום צר, והסרת המונע אשר על ידו נתעכב, אמר כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות (ד"ה ב' כ"ג ח'), לא התירים ללכת אבל עכבם, פוטר מים הוא המשלחם לצאת, וכן בלשון ח"ז פטור הפך החיוב, כי המחוייב בדבר אין לו רשות לעשות הפך חיובו, והוא כמו כלוא ועצור ע"י החיוב ההוא, ומי שהוא חפשי ממנו נקרא פטור, וכן פטר רחם, שלוח הרחם, כאשר נפתחה עצירתו תחלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4