ואד יעלה מן הארץ, לפי שהזכיר שלא היה מטר אחר שבמקום המטר היה עולה איד מן הארץ להשקותה, וטעם הדבר יראה לי כי בתחילת הבריאה היתה הכונה העליונה שלא להמטיר על הארץ כלל, כי בהיות אז העולם בתכלית השלמות כמו שאמרנו (לעיל א' ל"א), היה ראוי שתהיה האדמה תמיד כגן ה' ולא יאבדו צמחיה בחוסר הגשמים, אלא כמו שהשמש זורח תמיד על הנהרות ועל הימים ומחמם אותם, כן תמיד יעלה מן הארץ איד נולד מכח השמש וישקה מדי יום ביומו את כל פני האדמה בשיעור הראוי לה בלי עודף וחוסר, אבל אחר שחטא האדם נתקללה גם האדמה שלפעמים לא תתן יבולה בעבור חטאות האדם, ולכן כוונה החכמה העליונה שלא תהיה עוד השקאת האדמה תלויה בטבע הארץ, אלא ברצונו ית' למטר השמים תשתה מים, ואם בני אדם ייטיבו דרכם יתן להם מטר ארצם בעתו, ואם לא יזכו יעצר את השמים ולא יהיה מטר, ככתוב והמטרתי על עיר אחת וכו' (עמוס ד' ו'):
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 2 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4