ובשר זבח תודת שלמיו, היה לו לומר ובשר זבח תורתו והוסיף שלמיו לרבות כל הנאכלין שאינו מפורש בהן זמן אכילתן שיהו נאכלין כשלמי תודה ליום ולילה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 7 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ביום קרבנו יאכל, ביום שמקריבין אותו, והלילה שלאחריו, כי כל יום הנאמר בקרבנות הוא של מעת לעת, אבל אינו של כ"ד שעות שלמות אלא לא יניח ממנו עד בוקר אפילו נשחט אחר חצות לא יאכל רק עד בוקר:
לא יניח ממנו, בזדון, ויראה מזה שהזובח תודה או שלמים ראוי לו להקדיש קרואים שיאכלו עמו כדי שלא יבא לידי נותר, כי בשר הבקר הגדול, כשיאכל ליום ולילה עם לחמי תודה, צריכין אוכלין רבים שלא יבא לידי נותר, וכשהותיר בזדון עובר בל"ת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4