וזאת המצוה, הכל נמשך מתחלת הענין ועתה ישראל שמע וכו' (לעיל ד' א'), כי בבואו לפרט ולבאר להם המצות הוצרך להעירם תחלה על ענין מתן תורה כדי לקבע בלבם אמתתה ואלהיותה, ואח"כ אמר להם כי קצת המצות שמעו באזניהם, והשאר נמסרו לו שיאמר אליהם עם ביאורן ופרטיהן, ועכשיו בא לבארם והתחיל שמע ישראל וכו' (פסוק ד') שהוא קבלת עול מלכות שמים ואמונת אחדותו ית', מקביל אל הדיבור הראשון אנכי ה' אלהיך, ואח"כ אמר כי יביאך ה' אלהיך וכו' (לקמן ז' א') שהוא על השמדת ע"ז, מקביל אל הדיבור השני לא יהיה לך, ולכן חתם וידעת וכו' האל הנאמן שומר הברית והחסד לאהביו וכו' (שם ט'), דומה למה שכתוב בעשרת הדברים ועושה חסד לאלפים וכו', הרי שכל הדברים נאמרו על הסדר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 6 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4