ואם בעיניו עמד הנתק, אי אפשר לפרש שעמד בעיניו ולא פשה, שאם הוא בסוף הסגר שני, גם אם לא צמח בו שער שחור טהור שכן אמר למעלה וטהרו הכהן, אלא שב על פסוק שלפניו שפשה הנתק והרי הוא טמא, ואמר עתה ואם בעיניו עמד הנתק, שלא הלך הפסיון, אם שער שחור צמח בו נרפא הנתק וטהור, שכיון שצומחות שערות בריאות אין כאן עוד נתק, ולמדנו מזה ששער השחור מטהר גם טמא מוחלט, וכל שכן המוסגר:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שחר, דבר בהווה ששערות הבחורים על הרוב שחורות, והוא הדין אדום או לבן, כל שאינו צהוב דק ממהרו:
צמח בו, מחדש, כי נפילת שער הנתק אינה כנפילת שער מזקנה שאינה חוזרת וצומחת, אלא כשעבר הנתק ישוב לצמוח שער בריא, אבל שער צהוב פעמים לא צמח בו, אלא הנתק הפך אותו לצהוב, ולכן אמר ובו שער צהוב דק, ולא אמר שצמח בו:
וטהרו הכהן, לפי שאמר טהור הוא, כסבור אתה שילך לביתו, על כן הוסיף וטהרו הכהן שדינו להטהר ע"י כהן בצפרים ובתגלחת ככל המפורש לקמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4