ונתתה מהודך עליו, רוח מלכות וממשלה הצריכה להיות בלב הנגיד היא הנקראת כאן הוד, כענין ויתן עליו הוד מלכות (ד"ה א' כ"ט כ"ה) הנאמר בהמלכת שלמה, וכן יהושע קבל הוד מלכות כאשר סמך משה את ידיו והעמידו לנגיד, וע"י ההוד שתתן עליו יכבדוהו כל בית ישראל וזהו למען ישמעו וכו' והנה אין זה ביד האדם להאציל מרוחו על זולתו, אבל השם מבטיח שאם יסמוך משה את ידיו עליו ויעמידהו לפני העדה ויצוהו לעיניהם, אז יתן השם עליו מהוד משה, וראיה שבמעשה נזכרו סמיכה והעמדה וצואה, אבל נתינת ההוד לא זכר, ואעפי"כ אמר ויעש משה אשר צוהו ה' לפי שהרביעית שהיא ונתת מהודך עליו נתקיים מעצמו ע"י שלשה הדברים שהיו בידו לעשות
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 27 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4