וחלצה, שלשה לשונות באו בענין הנעל, של, שלף, חלץ, והענין כי יש מנעל של עור קשה שאינו קשור על הרגל, וכאשר ירצו לעזוב המנעל ינענעו הרגל ויפול המנעל מאליו, ועל זה נופל לשון של, מגזרת שול תשולו, ויש מנעלים אחרים אינם כל כך קשים ורחבים, אבל הם יותר דבקם ברגלים, וצריך להסירם בידים, ועל זה נאמר לשון שליפה, מלשון שולף חרב, שמוציאין החרב מתערה בידים, אבל אם המנעל קשור ברצועות על הרגל וצריך להתיר הקשרים להסירו, נופל בו לשון חליצה, מלשון וחלצו את האבנים, וכן היה נעל היבם ברצועות וקשרים שתתירם האשה בידיה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 25 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נעלו מעל רגלו, בכל מקום שזכר הכתוב שם נעל בא אצלו שם רגל, זולתי במגילת רות ששם אמר תמיד נעל סתם, ולכן תרגם שם יב"ע נרתק יד ימיניה, שהוא בית היד, ונקרא גם הוא נעל לפי שסוגר בעד היד:
וירקה בפניו, לפני היבם על גבי קרקע, והוא דרך בזיון:
אשר לא יבנה, כמו ואבנה גם אנכי ממנה, ושם מבואר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4