כי יבער, כל לשון בער נופל על הסרת דבר מה, האש המסיר ומכלה את העצים נקרא בוער, ולפי שבכלות העצים תכבה האש, נקראו גם העצים בוערים, וכן כל מי שאין בו דיעה נקרא בער מלשון נבער כל אדם מדעת (ירמיה י' י"ד), והבהמות לפי שנעדר מהן כח הדעת נקראות בעיר, ומי שמוליך בהמתו לרעות בשדה נאמר עליו שהבעיר את השדה לפי שהוא סבה לכלות כל אשר בו, והבהמה מבערת בשדה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושלח את בעירה, אחז"ל זהו נזקי מדרך כף רגל:
ובער, הוא נזקי השן האוכלת ומבערת:
בשדה אחר, בשדה של איש אחר:
מיטב שדהו, יש אומרים שדהו של ניזק, כי שמא אכלו הבהמות מן המיטב, וי"א של מזיק, שאם בא לשלם לו קרקע, יתן לו שוה נזקו ממיטב שדותיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4