קריאה במקור

ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 25

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויצו יוסף וימלאו וגומר להשיב וגומר ולתת, יש פה קיצור לשון, ושעורו בתשלומו כן הוא, ויצו יוסף (למלאות כליהם בר) וימלאו את כליהם בר (ויצו עוד להשיב כספיהם וגומר, ואמר וימלאו בלשון רבים, ויעש בלשון יחיד כי הצווי למלאות כליהם היה בפומבי לכל עבדיו הממונים על בתי אוצרות התבואה לשבור בר, אבל צווי השבת הכסף ונתינת הצידה לא היה רק למנשה בנואו לעבד אחר נאמן ביתו, שהוא יעשה זאת לבדו בסתר, ועליו שב ויעש להם כן, ולזה כיון גם בעל הטעמים שהעמיד הצווי הראשון בטעם סגולתא:
2
ולהשיב כספיהם, הטעם שרצה להשיב כספיהם, היה להבהילם במעשה זר כזה,, ויתנו על לבם להתבונן על מה שקרה אותם, ומתוך כך יכירו כי זה בא להם חלף חטאתם גם כיון בזה שלח לגרום נזק לבית אביו, אלא לפרנסם בלי תשלום כסף, כי להיותם אחיו והוא השליט, ראוי שיתפרנסו בחנם, כמו שבלי ספק כל אנשי בית פרעה היו מתפרנסים מן האוצרות בלי פרעון, וכן עשה יוסף לבסוף עם בית אביו שכלכלם לחם לפי הטף, כמו שנפרש שם:
3
צדה לדרך, בלי ספק קנו ממנו כ"כ שיספיק להם גם לדרך, אך הכוונה שנתן להם מאכלים מתוקנים לאכול בדרך, כי התבואה שקנו צריכה עבודות הרבה, טחינה לישה ואפייה וכדומה, טרם תכשר להאכל:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Vienna, 1821
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4