ויתהלך חנוך, ולא אמר וילך חנוך, כי יש הפרש בין הליכה להתהלכות, מי שחפץ ללכת למקום ידוע נקרא הולך, כמו ויעקב הלך לדרכו (לקמן ל"ב ב'), אבל מתהלך אינו מכוין למקום ידוע, רק לטייל פעם כה ופעם כה כמו אם יקום והתהלך בחוץ (שמות כ"א י"ט), וכך הוא בהליכת מחשבת הלב, מי שכוון לעמוד על דבר שחפץ לדעתו נקרא הולך, אבל החושב על דבר נחמד ללבו ומתעסק בו מאהבתו את הדבר ההוא נקרא מתהלך, וזוהי ההתהלכות את ה' או לפני ה' הנזכרת אצל הצדיקים, שכל כך היו אוהבים את המקום ב"ה שהיו שמחים תמיד לחשוב ביראת ה' ומתענגים בזכרון נפלאותיו ונוראותיו, וכן חנוך שם כל חשקו באהבת ה' והתעסק בבחינת דרכיו ומעשי ידיו, והכיר את בוראו משהגיע לס"ה שנה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 5 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4