ואיש אשר יקח את אשת אחיו, בין אשת אחיו מאביו בין אשת אחיו מאמו, וגם כאן זכר לקוחין, אע"פי שאין קדושין תופשין בה, לפי שהתיר אשת אחיו במקום מצוה, אם אין לו בנים, להקים שם לאחיו, שמא תאמר לקחתה אפילו יש לה בנים, להטיב עם בני אחיו להיות להם לאב ולהטיב עם אלמנתו, לכן אמר נדה היא, תחשבנה ותדמנה לנדה, שהיא אשתך המותרת לך כשתפסוק זובה, ובימי נדתה אסורה עליך איסור חמור, כן אשת אחיך כשיש בנים היא ערוה לך:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ערירים יהיו, זהו העונש בעו"הז, וכרת מפורש בפרשת אחרי מות, ולמעלה אמר ערירים ימותו, וכאן יהיה, שאם יש לו בנים קוברין בחייו, ואם אין לו בשעת עבירה, יהיה כל ימיו כמו שהוא עכשיו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4