היא מוצאת, להשרף:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 38 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והיא שלחה אל חמיה, וקודם שהוצאת כבר שלחה, ולא רצתה להלבין פניו ולומר ממך אני מעוברת, אלא לאיש אשר אלה לו, אמרה אם מעצמו יודה יודה, ואם לאו ישרפוני ואל אלבין פניו:
ותאמר הכר נא, משפט הלשון כן הוא בכמה מקומות לכפול לשון האמירה במאמר ארוך, ובאמת הכל מאמר אחד ששמה בפי השליח אשר שלחה אליו בסתר בעוד שהוציאוה להשרף, והעלימה את קלונו גם מן השליח וסתמה את דבריה לאיש אשר אלה לו, ואע"פי שבאמת אין שום קלון וחרפה בדבר מאחר שמוטל החוב על יהודה לייבמה, הנה עכ"פ יתבייש יהודה כי הוא חשבה לזונה ולא ידע כי כלתו היא, וכדי בזיון לאדם כמוהו לבא על אשת זנונים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4