יקום על שם אחיו, לפי הפשט אחיו מוסב על היבם, שהבן אשר תלד היבמה יקום על שם אחי היבם, לא שינתן לו שם כשם דודו המת, אלא לענין הנחלה, שיהיה כאילו הוא זרעו היורש אותו, ויקרא תמיד על שמו, וכמו שהבן אף שאין שמו כשם אביו הוא נקרא על שמו, ומקים שם לאביו, שאומרים זהו בן פלוני, כן יהיה בבן היבמה, ולכונה זאת אמר הכתוב יקום ולא אמר יקרא, וכן בבועז נאמר ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו, ולא קראו אותו מחלון, אבל היה זה להקים שם המת על נחלתו, אף כאן מדבר בענין הנחלה, אמנם בעבור שמלת אחיו רחוקה ממלת יבמה, אמרו חז"ל שהיא מוסבה על מלת הבכור הקרובה, ודרשו בו שיהיה גדול האחים מייבם, והוא יטול חלק המת בנכסי אביו, ושהאילונית אינה מתיבמת, וכן אשת הסריס ששמו מחוי:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 25 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4