ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו, לשון גאולה כמו גאל ה' עבדו יעקב, שהוציא עבדו מיד המחזיקים בו, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה, וכן גאולה תתנו לארץ מיד הקונים המחזיקים בה שלא נתתיה להם לאחוזה, והטעם שנכתב מקרא זה אחרי שאסר למעלה מכירת הארץ לצמיתות, הוא ליתן לא תעשה על הדבר, שאסור למכור לצמיתות ואסור לסופר' לכתוב, ולעדים להעיד, ולבית דין לקיים שטר מכירה על גוף הקרקע, ועוד מזהיר שאם מכר אחד מישראל אחוזתו לצמיתות, והמוכר והקונה רוצים בדבר, ונודע לב"ד, אז גאולה תתנו, אתם ב"ד חייבים לתת גאולה לארץ, להוציאה מיד המחזיק בה, ולהחזירה ליד המוכר, וכופין אותו לשוב לאחוזתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4