ואתה ועבדיך ידעתי, אל תחשוב שאני אעתיר בעדך למען אמצא חן בעיניך ותשלח את העם, כי אנכי ידעתי את זדונך ואת ערפך הקשה, לא יועילו לך כל מכות ומופתים שבעולם להשיבך מדרכך, ולבך הולך בעורון לא יבק לעולם דעת אלהים ולא יתלבש יראת ה' דהיינו יראת הרוממות, וכל מה שהודית בפיך עד עתה, היה בעבור הפחד, וכן לעתיד לא תשלח את העם אלא מפני יראת העונש, וידוע שכל יראת הרוממות בא בתורה קשור עם את כמו ליראה את השם הנכבד והנורא (דברים כ"ח נ"ח), והמורים על יראת העונש יבאו תמיד עם מ"ם. ולזה אמר כאן טרם תיראון מפני וכו', במ"ם, ומלת טרם כמו תחלה, ולכן זכר השם הנכבד וגם השם אלהים, כלומר ידעתי כי לשלח את העם צריכים אתם תחלה לירא ולפחוד מפני ה' שהוא אלהים דיין ושופט, ואז מרוב אימה תשלחום, וזה קרה בליל מכת בכורות:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · שמות · פרק 9 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4