כי מגפן סדם גפנם, המשילו כתבי הקודש מנהגי החכמה ללחם ולכל תנובה, ודרכי הבינה ליין, כדרך לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ח' ה'), ועל הרשעים נאמר כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו (שם ד' י"ז), כלומר מנהגיהם רשע וכסל, ובבינתם יאשרו החמס, ולכן עץ הגפן שאשכלותיו הן למאכל, אליהן תמשל החכמה, ואל היין היוצא מהן תמשל הבינה, שעל זה שנינו הלומד תורה מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן, והדברים רחבים, והנה על זה נשא משלו ואמר כי מגפן סדום גפנם וגו', כלומר הגפן הנטוע באדמת הגוים האלה לוקח מסדום ומעמורה, שהיו אנשי סדום מכת בוזי חכמה, מנהגיהם רשע וחמס, ובבינתם אשרו מעשיהם, כן הגוים האלה אשר ישראל יגלו בתוכן, הם חכמים בעיניהם, וכמו שאמר בתחילת הענין כי גוי אובד עצות המה:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 32
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ענבמו ענבי רוש, המאכל היוצא מהם הוא ארסי, וזה ירמוז למעשיהם הרעים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4