אשר יקרב, אין קריבה זו אלא אכילה, ואין לפרשו על הנגיעה, שהרי בפסוק הסמוך אמר בקדשים לא יאכל, ואם כאן חייבו על הנגיעה, אין צורך לחייבו אח"כ על האכילה, אבל לפי שאמר למעלה וינזרו, שהיא ההרחקה אפילו מגעת בם, אמר עתה אשר יקרב, שהיא הפך מן הנזירה, ואח"כ פירש שהקירבה האמורה כאן ענינה שיקרב לאכול מהם:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וטמאתו עליו, הטומאות מפרש בסמוך:
מלפני, ממקום הקודש, מעון לשאר הנפשות, וכן מלפני ה' הוא בורח (יונה א' י'), שיצא מא"י:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4