ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 10 · פסוק 10

ואנכי עמדתי בהר, הפסיק הענין בפסול וכתיבת הלוחות, במיתת אהרן וקבורתו, בכהונת אלעזר והבדלת שבט לוי, ועתה שב להשלים הסיפור, ואמר שמלבד הישיבה הראשונה בהר לקבל התורה והלוחות הראשונות שעליה אמר למעלה (ט' ט') ואשב בהר מ' יום ומ' לילה ומלבד הישיבה השנייה להתפלל בעדם שעליה אמר ואתנפל לפני ה' כראשונה מ' יום ומ' לילה (לעיל ט' י"ח), ישב עוד פעם שלישית בהר מ' יום ומ' לילה לקבל לוחות שניות:

וישמע ה' אלי, אינו מה שאמר למעלה (ט' י"ט) וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא, כי שם סיפר שנעתר ה' לו לסוף מ' יום השניים אבל עדיין היה הקצף על ישראל שעל זה אמר השם פני ילכו והניחותי לך (שמות ל"ג י"ד), ועדיין לא היו ראיים להנהגה הנפלאת בלי אמצעות שום מלאך, כמו שעלזה היה משה מתפלל ונפלינו אני ועמך (שם ט"ז), אבל כאן מספר שנתרצה לו הקב"ה בסוף המ' יום השלישיים גם על שאלתו זאת, כי עבר השם על פניו ויקרא ה' ה' אל רחום וחנון וכו' ואז בקש משה ילך נא ה' בקרבנו וכו' וסלחת לעונינו ולחטאתנו ונחלתנו, והשם השיבו הנה אנכי כורת ברית וגומר, על מזה מוסב מה שאומר כאן וישמע ה' אלי:

לא אבה ה' השחיתך, לשון לא אבה פירשנו (בראשית ל"ט ח'), והודיע משה שנעתר לו השם בעבור כי הוא אוהב את ישראל ואינו חפץ בהשחתתם, ואילו כתוב וימאן היינו שומעים שרק בזכות תפילת משה סלח לכל העם, עכשיו שאמר לא אבה למדנו שגם אהבתו אותם לא רצה להשליכם מעל פניו: