מזי רעב, אלה הם ארבעת המשפטים הרעים הנזכרים ביחזקאל, ודברנו עליהם פעמים רבות, ואמר כאן שכולם יביא על ישראל לייסר אותם על חטאותם כדרך שאמר בתוכחות בחקותי וכי תבוא, והתחיל ממכת רעב ומלת מזי ענינו שרופי רעב, וכן בארמית למזא לאתונא (דניאל ג' י"ט), ואע"פי שאין מ"ם למזא שורש:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 32 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולחמי רשף וקטב מרירי, זוהי מכת דבר, כי שניהם מיני חלאים הממיתים, רשף הוא חולי הקדחת המחממת את הגוף מלשון רשפיה רשפי אש (ש"ה ח' כ'), וטעם ולחומי כי החולי ילחם בם, וענינו אכולי הקדחת:
וקטב מרירי, קטב לשון כריתה כמו אהי קטבך שאול (הושע י"ג י"ד) שענינו דבר, ומרירי הוא תואר אל הקטב להיותו מר מאד, וכמהו כמרירי יום:
ושן בהמת אשלח בם, זו מכת חיה רעה:
חמת זחלי עפר, ארס נחשים המהלכים על גחונם על העפר, וכמוהו כזוחלי עפר (מיכה ז' י"ז):
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4