לענת נפש, לפי שאמר שהבעל מפר יכול כל נדרים במשמע, ת"ל לענות נפש אינו מפר אלא נדרי ענוי נפש או שאר דברים שהם בינו לבינה שעליהם אמר בסמוך בין איש לאשתו, והנה בענין זה שוה דין האב לדין הבעל כמו שאמרו בספרי, אין לי אלא בעל שאין מפר אלא נדרים שבינו לבינה ונדרים שיש בהן ענוי נפש, האב מנין, ת"ל בין איש לאשתו בין אב לבתו מקיש את האב לבעל, מה בעל וכו' אף האב וכו':
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · במדבר · פרק 30 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4