ושור ואיל לשלמים, לא כאילי המלואים, אלא שלמים ממש, שינהגו בהן כדין שאר השלמים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לזבח לפני ה', לעשות זבח שמחה לפני ה', לשמוח על כל הטובה שעושה, עם ישראל שמשרה שכינתו בתוכם, כמו שזבח המלך שלמה ביום חנוך המקדש שלמי שמחה ולא נזכר בענין מי אכלו את הבשר, ויראה שהיה בשרן נאכל לכל אדם, ואכלוהו זקני ישראל בשמחה לספר בקהל עם חסדי ה' אשר עשה לישראל:
ומנחה בלולה בשמן, כמנחת נדבה האמורה בפרשת המנחות, ורק כאן מצינו מנחת נדבה בצבור בפני עצמה, ולכן הוצרך לפרש בה דין שאר מנחות, ואמר (לקמן י' י"ב) ואכלוה מצות לפי שהיא מנחת שעה ואין כיוצא בה לדורות:
כי היום ה' נראה אליכם, להשרות שכינתו במעשה ידיכם, לכך הקרבנות הללו באין חובה ליום זה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4