בשנת היובל, בין שפדה המקדיש, ובין שמכר הגזבר את השדה לאחר, ובין שכבוא היובל הוא ביד ההקדש, ישוב השדה לאשר קנהו מאתו, אינה מתחלקת לכהנים, וכן אינו לאחוזה לקונה מיד ההקדש, אלא ישוב לאשר קנהו מאתו, ולפי שלפעמים קונה מיד קונה אחר, הוצרך לומר לאשר לו אחוזת הארץ, שאין זה אלא אם הוא אחוזת האיש שקנהו מאתו, אבל קנה מיד קונה ישוב לבעליו הראשונים שהוא אחוזתו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · ויקרא · פרק 27 · פסוק 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4