מאשר שמנה לחמו, המ"ם היא במקום מן, ושיעור הכתוב כל היוצא מאשר הנה לחמו שמנה, וכנוי לחמו אינו שב אל אשר, כי אינו נושא המאמר, אלא שב אל הנושא החסר כאן, וכאילו אמר לחמו של כל היוצא מאשר, היא שמנה, ולחם הוא כולל כל המאכלים, והיו בארצו זיתים הרבה וכן שאר פירותיו היו שמנים מאד, וכן ברכו משה ואמר וטובל בשמן רגלו:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
והוא יתן מעדני מלך, לפי שכנוי לחמו אינו שב אל אשר, כמו שכתבנו למעלה, לכן הוסיף כאן מלת והוא, כלומר והוא אָשֵר יתן מארצו מעדנים טובים הראוים למלך, וכל המבקש תבואות נחמדות ופירות נבחרים, בארצו ימצאם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4