ארץ רפאים, אף כאן בא מאמר מסוגר לספר כמו למעלה האיך נחלו בני עמק את ארצם, והענין נמשך עד סוף פסוק כ"ג, ובפסוק כ"ד חוזר אל דברי ה' קומו סעו וכו', והנה אמר כאן שאף ארץ בני עמון תחשב לארץ רפאים כי הנה ארץ רפאים היתה ארץ גדולה מאד, ולקחו קצת ממנה מואב, וקצת ממנה בני עמון, וקצתה נשארה לרפאים עצמם, כי עוג היושב בעשתרות מהם היה כמ"ש ויכו את רפאים בעשתרות קרנים, וכתוב כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים:
קריאה במקור
ביאור יש"ר על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זמזמים, מלשון זממו אל תפק (תהלים ק"מ), שהיו עם לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vienna, 1821
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020944040205171/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: f3bdc326cf81564e5f885be445de85e8f1b0a6ef6576c573bfc3c53752449ad4